ליברוב נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

הבקשה :

1.המבקשת עותרת למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון להוצאות המשיבים, בערעור שהגישה על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, כבוד השופטת מישורי יפעת, מיום 5/5/11 ככל שהוא מתייחס לת.א. 18145/07, במסגרתו קבע בית המשפט, בין היתר, כי ביטול פוליסה א' והוצאת פוליסה ב' נעשו על דעתה של המבקשת וכי דינן של תביעות התובעת הנוגעות לביטולה של פוליסה א' ולתגמולים מכוחה – להידחות.

אציין, למען הסדר הטוב, כי בהתאם להודעת עו"ד בנימין קצוב מיום 22/9/11, הרי שבתיק ערעור זה המבקשת אינה מיוצגת והוא נסוב על התיק הנזכר לעיל, אשר אוחד יחד עם שתי תביעות נוספות בהן דן בבית המשפט דקמא ונתן את פסק דינו כאמור.

2.בבקשה טוענת המבקשת למצב כלכלי קשה. לטענתה, הכנסתה היחידה הינה מקצבת זקנה אותה היא מקבלת מהמוסד לביטוח לאומי וממנה היא משלמת את תשלומי המשכנתא, הוצאות שוטפות על הדירה בה היא מתגוררת, קונה אוכל ומשלמת החזרי הלוואה וביטוחים.

לטענת המבקשת, אין לה אפשרות לקבל הלוואה בנקאית לצורך הפקדת הערבון ואף אין לה קרובי משפחה או חברים אשר בהם היא יכולה להסתייע.

אציין, כי בניגוד לטענת המבקשת, נספחי הבקשה לא צורפו לבקשה, אלא לכתב הערעור עצמו.

המשיבה לא הגיבה לבקשה, למרות שבתיק מצוי אישור מסירת הבקשה מיום 27/7/11 למשרד בא כוח המשיבה.

הפן הנורמטיבי:

3.על פי תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"):

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

היינו – לשם קבלת פטור מתשלום אגרה, על המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים. האחד – עליו להראות שההליך מגלה עילה והשני – עליו להראות שאין ביכולתו לשלם את האגרה.

בנוגע לפטור מהפקדת ערבון קובעת תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-

1984 (להלן: "התקנות"):

"החליט הרשם, לפי בקשת המערער, לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך."

4.בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, יתן ביהמ"ש משקל לשני שיקולים נוגדים. מחד – לזכות הגישה לערכאות המהווה עיקרון יסוד במשפטנו ולפיה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מאידך – לצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על פסק דין שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה.

ראו, לענין זה, דברים שנאמרו ברע"א 953/08 - ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח' . (לא פורסם, 3.4.2008):

"אין די בהוכחת דלות כלכלית. תנאי מצטבר נוסף הינו סיכויי ההליך (בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(2) 383). אכן, בשונה מעניין האגרה, הרי שנוכח תכלית הערבון, סיכויי ההליך מהווים שיקול כבד משקל בהחלטה האם להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007)" (ההדגשות אינן במקור).

כן ראו: רע"א 7912/07 - טנר בניה ושיפוצים בע"מ נ' סמינר כנרת אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח' ( מיום 13/11/2007 נמצא באתר בית המשפט העליון.)

5.גם דיון בבקשה לפטור מערבון דורש התייחסות לשני הפרמטרים הנ"ל – יכולת כלכלית וסיכויי ההליך - הערעור.